המאבק הנוכחי על "הרפורמה המשפטית" בישראל הוא ללא ספק מאבק של קבוצות אליטה שונות על השליטה ויתרונות כלכליים (כלכליים במובן מאוד רחב של המילה, גם גישה לממשל, מערכת משפטית, אמצעי תקשורת, אקדמיה, מעמד בחו"ל, במיוחד בארה"ב, מעמד מיוחד באירופה הם יתרונות כלכליים בסופו של דבר). בין קבוצות אלו נמצאות הממסד הבטחוני שכולל גם תעשיות צבאיות, כל גופי הביטחון וכו' ומיוצגות על ידי "גנצים" – המחנה הממלכתי. אנשי היי-טק, בעלי רכוש, אנשי פיננסים ונדל"ן, תעשיינים, אנשי מקצועות חופשיים, עורכי דין וכדומה שמיוצגות במידה גדולה על ידי יש עתיד. גם חלק גדול מעליה רוסית, אל שכבר הסתדרו בארץ, שייכים למערך זה. קבוצות אלו הן הנהנות העיקריות במערך הכוחות הנוכחי. הם כמובן לגמרי לא "שמאל", כל מה שהם רוצים - זה להחזיר את ישראל למצב כפי שהיה ערב הבחירות האחרונות. הם פוחדים פחד מוות מהשתלטות קבוצות אחרות על הנכסים המעמדיים שלהם ואיבוד הבסיס הכלכלי.
הקבוצה התומכת ב"רפורמה" היא קבוצת "המאתגרים" השואפים ליצור מערך כלכלי שונה לגמרי, לחלק את העוגה מחדש: אליט החרדים, המתנחלים, אליטה בורגנית מזרחית (קבלנים, בעלי עסקים). הם הרוצים לארגן את המשטר בישראל בצורה שתאפשר להם לחלק את העושר בצורה אחרת – תקציבים, גישה למכרזים, גישה למשרות עם השפעה וגישה למשאבים. המאבק הזה התחיל כמובן לא אתמול, הוא נמשך לפחות מאמצע שנות השמונים.
מאבק על הרפורמה המשפטית הוא מאבק כלכלי-פוליטי, לא משפטי – המצב המשפטי של היום הוא המאפשר לקבוצה הראשונה לזכות ביתרונותיה ולשמר אותם, הוא מסדיר מי יכול להצטרף למעמד זה ומי לא. "שלטון החוק", "מנהל תקין", "חזקת הסבירות" – כל אלה משמרים את מערך הכוחות הנוכחי ולכן הם המטרה העיקרית להתקפת המאתגרים. כמובן בעיני המחנה הראשון, זהו מאבק על דמוקרטיה, זכויות ושלטום החוק.
מחנה הראשון הוא כמובן לא שמאל בשום צורה – רובם הגדול אינם מתנגדים לאפליית הערבים, לכיבוש, רובם בעלי השקפה נאו-ליברלית ומתנגדים לכל מדיניות אף המתונה ביותר לצמצום הפערים או חלוקה מחדש של עושר.
נתניהו, שתמיד ידע לתמרן בין שני המחנות אך בעיקר עבד היטב לטובת המחנה הראשון, "בגד" בו בגלל הסתבכויות משפטיות וכרת ברית עם המחנה השני. בליכוד יש לא מעט אנשים שלא עברו צד וזה מה שעוצר כרגע את ההפיכה – גלנט שהוא כמובן נציג מובהק של הקבוצה הביטחונית, דיכטר ואולי כמה אחרים.
דבר אחד ברור, המחנה הראשון לא יוותר בקלות על עמדות הכלכליות שלו, זאת לגמרי שאלה של הישרדות. המעמד השליט בארץ הוא בעל מודעות מעמדית גבוהה במיוחד ומבין היטב את האיום הקיומי עליו.
יש כמה תסריטים להמשך המשבר, אמנה אותם לפי סדר סבירותן:
1. נתניהו יבין שמהפכה
בסדר גודל כזה היא מעל לכוחותיו וימצא דרך לפשרה או בעצם כניעה למחנה הראשון. הוא אישית
יכול לצאת מחוזק מפשרה כזאת אם יתנהג נכון
2. נציגי הקבוצה הביטחונית בליכוד יפילו את הממשלה, יהיו
בחירות חדשות והכל יחזור למצבו הקודם בהנהגת "גנצים".
3. תתפתח מיני-מלחמת אזרחים עם אלימות מוגבלת בין המחנות מה
שיגרום לעליה של "איש חזק" שיחזיר את הסדר וגם ישמור על הסידור הסוציו-כלכלי
הקיים
4. מחנה הרפורמה ינצח וישראל תשנה את פניה לגמרי, סביר להניח שחלק מהמחנה הראשון יעזוב ומצבה הכלכלי ובינלאומי של ישראל תדרדר מאוד.
